תמיד הייתי ליכודניקית. הצבעתי מחל, במחשבה שזה הדבר הנכון למדינה, מכל הבחינות. במקום שבו יש פיגועים וסכינים וטילים, אי אפשר להתעלם מנושא הביטחון. אני עדיין מאמינה בביטחון, וחושבת שזה צורך בסיסי. אבל בשנים האחרונות הבנתי, שביטחון לא מסתכם רק בצבא או בנאומים בקונגרס, וכשילד בגן נפגע, זה ממש לא משנה לו אם יש לנו עוד צוללת או חיסלנו עוד מבוקש.
לפני שלוש שנים, בעקבות המחאה החברתית, החליטה הממשלה ליישם את חוק חינוך חובה חינם בכל הארץ. עקרונית, זה מהלך נכון: לכל הילדים מגיע לקבל טיפול ראוי בגיל הרך, גם לאלה שהוריהם לא יכולים לשלם על גן פרטי. אבל הממשלות שבתקופתן קפצו מחירי הדירות ומוצרי הצריכה, אלה שכבר שנים מחלישות את שירותי החינוך, הבריאות והשירותים החברתיים הממשלות האלה רצו, כמו תמיד, לצאת בזול. והן קבעו תקן לא אנושי של 35 פעוטות, חלקם לא גמולים, עם גננת אחת וסייעת אחת, במבנים שלא מתאימים לצרכים, בלי ליווי מקצועי ובלי שום אפשרות לתת לקטנטנים את מה שהם זקוקים לו, לא צרכים רגשיים ולא צרכים פיזיים.
לפני כמה זמן השתתפתי באחד מהפאנלים הרבים שפוליטיקאים באים אליהם במסגרת קמפיין הבחירות. נושא הפאנל היה חינוך, ועל הבמה נשמעו שפע של רעיונות יצירתיים וחדשניים לחינוך טוב יותר: דיברו על כיתות טכנולוגיות, על מיצבים, על מדידות, על חינוך לסובלנות. פוליטיקאים מתים על זה. לא דיברו על חיתול מלא צואה, לא דיברו על נפילות ופציעות, לא על צינור להשקיית הגינה שמשמש לרחצת הילדים, על רעש מחריש אוזניים, על נשיכות. אין בזה שום דבר חדשני, אבל זו המציאות היומיומית שחווים בני שלוש וארבע. וגם לא דיברו על מי שמתוקף תפקידה צריכה לנסות להתמודד עם כל זה, וכושלת שוב ושוב.
אז פוליטיקאים יקרים, עם כל הכבוד לאיראן ולבעיות הביטחון והחוץ האמיתיות שלנו, זה לא נותן לכם לגיטימציה להמשיך ולהתעלם מאתנו. לא מהילדים הרכים שסומכים עלינו, ולא מהגננות, כמעט כולנו נשים, שצריכות להתמודד עם המצב הבלתי אפשרי בגנים, ואחרי כל העבודה הקשה, מביאות הביתה משכורת מעליבה.
כל השנים, סמכתם על כך שנקבל את הדין ונמשיך לתת לכם את הקול שלנו. שנסמוך עליכם, כי אתם גברים חכמים שמבינים בביטחון, ותשמרו עלינו מפני הגרעין האיראני, בזמן שתחושת האחריות שלנו תשאיר אותנו במאבק יומיומי על כל ילד.
לא עוד. גם חינוך, ובוודאי בגיל הרך, הוא ביטחון. מתוך המחויבות שלי כלפי הילדים בגן, אני לא אתן את הקול שלי למי שהיו כבר אחראים על הנושא וכשלו. אצביע רק למי שיתחייבו להקטין את כיתות הגן, להתאים את המבנים לשנות ה-2000 , לתת לסייעות הכשרה מקצועית, להפסיק את הניצול של הגננות, ולהחזיר את החינוך לראש סדר העדיפויות באמת.
הכותבת היא גננת בגן טרום-טרום חובה בירושלים
ביום רביעי הקרוב בשעה 16:00 יקיימו הורים וילדים הפנינג פורים בכיכר רבין בתל אביב, במחאה על התנאים והצפיפות בגנים העירוניים
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד